לאבחון ראשוני חינם אצלי בקליניקה התקשרו עכשיו: 054-4520892 (שירי)

כתף קפואה / adhesive capsulitis

מה זה?

כתף “קפואה” זהו מצב פתולוגי המתבטא בחוסר יכולת להזיז את הכתף בטווחים מסויימים בעקבות כאבים ומכאן שמה של פתולוגיה זו. בפועל, זהו תהליך ניווני בקפסולה (קופסית) העוטפת את מפרק הכתף כך שהיא הופכת לדלקתית, נוקשה ויוצרת הידבקויות וצלקות המגבילות את טווח התנועה וגורמות לכאבים חזקים.

בשלב ראשון יתכן כאב עמום המורגש בעיקר בלילה או בפעילויות מסויימות כמו: הברשת שיער, הכנסת חולצה למכנס בחלקו האחורי או סגירת חזיה תוך תחושה שהכתף מתוחה ונוקשה. בשלבים מתקדמים, הכאב הופך קבוע ואינו קשור כבר לתנועות ספציפיות אלא מחמיר עם כל ניסיון לתנועה עד כדי הימנעות מתנועה. כל השלבים יכולים להימשך בין חמישה חודשים ועד לשלוש שנים.

הסיבה המדוייקת להתפתחות הפתולוגיה אינה ידועה, היא יכולה להיגרם מפציעה/טראומה  באזור הכתף וישנן גם השערות שיש לפתולוגיה זו מרכיב אוטואימוני- כשהגוף פוגע בעצמו ותוקף רקמות בריאות. גורמי הסיכון שנמצאו קשורים לכתף “קפואה” הם: סכרת, עודף שומנים בדם, אירוע מוחי, מחלת ריאות ומחלות של בלוטת התריס. בחולי סכרת שכיחות המקרים עולה מ5% (באוכלוסייה בריאה) ל20% וברוב המקרים גיל החולה יהיה מעל גיל 40.

ניתן לאבחן כתף “קפואה” ע”י בדיקה של רופא/פיזיותרפיסט. אם הבדיקה הפיזיקאלית תראה שטווח התנועה האקטיבי בכתף (הטווח הקיים כשהנבדק מפעיל את שריריו ומזיז את היד) שווה לטווח התנועה הפאסיבי בכתף (הטווח הקיים במפרק כשהבודק מזיז את היד), אז, ברוב המקרים,  ניתן לאשש פתולוגיה זו גם ללא עריכת דימות.

טיפול:

לרוב, הטיפול השמרני מצליח ומועדף על אחרים אך עם זאת הטיפול הינו מכאיב ודורש מאמץ מצד המטופל וכולל:

  • טיפול תרופתי- משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת
  • פיזיותרפיה- עם תוכנית שיקומית ארוכה ותרגילים להתעמלות עצמית בבית

כתף קפואה

טיפול בגלי הלם – וכתף “קפואה” –

גלי ההלם הפועלים על הרקמה גורמים לגירוי מקומי וליצירת כלי דם חדשים ברכמות הרכות, מגבירים את זרימת הדם המקומי לרקמות הסובלות והמצולקות ומאפשרים להם להתאושש ולהחלים.
בנוסף, לגלי ההלם השפעה גם על קולטני הכאב וקיימת ירידה מוכחת בעוצמת הכאב. בדרך כלל יש צורך במספר מועט של מפגשים להשגת תוצאה טובה ויש לשלב גם תרגילי פיזיותרפיה לתוצאה מקסימלית. הטיפול בגלי הלם אינו פולשני, זמין, קצר ( מס’ דקות עד כרבע שעה) וניתן לשלוט על עוצמתו. ידוע שהבעיה נפתרת בד”כ מעצמה תוך 18 חודשים בממוצע אך הטיפול בגלי הלם מאפשר קיצור זמן המוגבלות ושיפור איכות החיים של המטופל בכל שלבי הפתולוגיה. כמו כן, טיפול בגלי הלם מהווה אלטרנטיבה אחרונה לפני טיפול ניתוחי ויכול לחסוך כסף רב למטופל על הוצאות הניתוח, השיקום הארוך והכאוב שאחריו ואובדן ימי עבודה רבים.

לחולים שלא פתרו את הבעיה ע”י הטיפול השמרני וחלה פגיעה ניכרת באיכות חייהם, מוצע הטיפול הניתוחי שכולל:

  • מניפולציה – החולה מורדם והרופא מבצע הפעלה פסיבית של הכתף לאורך כל הטווח האפשרי על מנת להפריד ולבטל את ההידבקויות.
  • ניתוח ארתרוסקופיה – לשחרור מבוקר של ההידבקויות בקופסית המיפרק ולסקירת הגידים הרצועות בחלל המפרקי. ניתן לנתח את הקפסולה ורצועות המפרק ולהאריך אותן בצורה שמחזירה חלק גדול מטווחי התנועה שאבדו.
  • מקובל שסך כל תהליך הריפוי אורך כשנה וחצי. אם טיפול עוזר לכתף קפואה תוך מספר קצר של שבועות סימן שהאבחנה הייתה שגויה.
  • קיים טיפול ניתוחי שעשוי לשפר משמעותית את טווחי התנועה בכל שלב אך כורך בתוכו את הסיכונים שיש בכל ניתוח- פגיעה תמידית ברקמות רכות, פגיעה בעצבים, ואיבוד טווח תנועה בכתף.

מידע נוסף על הסתיידות בכתף ודרכי הטיפול בבעיה זו, בלינק המצורף.

חזור למעלה ^

דלקת גידים בכתף/

תסמונת התפס בכתף – shoulder impingment syndrom :

מה זה ?צביטה של הגיד

כאב בכתף הנובע מחיכוך של הגידים בין ראש עצם הזרוע (הומרוס) לבין חלק מעצם השכמה (אקרומיון) בזמן הרמת היד כלפי מעלה כך שמתרחשת צביטה של הגידים בין העצמות. הכאב בא לידי ביטוי בעיקר בהרמת היד לפנים או הצידה וכן גם בסיבוב פנימי של הכתף כמו בתנועה של לבישת חולצה והכנסתה למכנס או פתיחת חזיה (יד מאחורי הגו).

ישנם סיבות רבות הגורמות לתופעה זו:

הסתיידות גידים –זהו תהליך ניווני שהגידים עוברים בעקבות שימוש יומיומי וחוזרני במשך שנים. בגילאים מבוגרים אספקת הדם לגידים קטנה והאלסטיות שלהם נפגעת עד להחלשות הגידים ובלאי שלהם. ניסיון הגוף לתקן אזורים פגועים אלו יוצר משקעי סידן על סיבי הגידים שעלולים לגרום לדלקת ולכאבים. במקרים מסויימים הדלקת המקומית שיוצרת ההסתיידות יכולה ליצור מצב של תפס וצביטה של גידי הכתף בגלל הצפיפות הנוצרת באזור זה מעליה בנפח הגיד. הגידים הנפוצים להסתיידות הם: supraspinatus & long head of biceps אך יכולה להופיע הסתיידות בכל הגידים הסובבים את הכתף.

דלקת גידים – הסיבה לדלקות גידים יכולה להיות ראשונית או משנית ובטווח כל הגילאים. דלקת גידים מסיבה ראשונית יכולה להופיע אצל ספורטאים המבצעים פעילות חוזרנית או תנועה פתאומית וחזקה של הכתף או לחלופין בגלאי 40-50 כתוצאה משחיקה של הגידים לאורך השנים. גירוי חוזרני של הגידים יוצר דלקת מקומית וכאבים באזור הכתף ולעיתים הכאב אף מוקרן לשכמה ולזרוע. דלקת מסיבה משנית יכולה להתרחש במקרים שיש הסתיידות על סיבי הגיד (הצטברות משקעי סידן) שמעוררים דלקת בגידים או במקרים שהחלל בין עצם הזרוע לשכמה מצטמצם (מסיבות שונות) ונוצרת צביטה חוזרת של הגידים הגורמת לדלקת. לעיתים לא ברור מה התחיל ראשון- הצביטה או הדלקת אך אין זה משנה מבחינת הטיפול. ניתן לאבחן זאת ע”י בדיקת אולטרסאונד, בדיקת סי-טי ובדיקות גופנית של אורטופד ופיזיותרפיסט. בבדיקות הדימות ניתן יהיה להבחין בשינויים המתרחשים בגידים.

אוסטאופיטים/OA  שינויים ניווניים המתרחשים עם השנים בעצמות ובמפרק הכתף גורמים לגדילה ולהיווצרות של משקעי סידן בולטים על קצות העצמות. משקעים אלו גורמים לחיכוך של הגידים, גירוי המפרק והיצרות כללית של המרווח המפרקי הקיים ובכך מעודדים מצב של תפס וצביטת גידים ואף יכולים להוביל לקרע.

קרע בגידי הכתף

קרע חלקי/מלא בגידים – בצעירים, פציעהזו נפוצה בעיקר במצבי טראומה- נפילה או תנועה חדה של הכתף-למשל בחדר הכושר. במבוגרים יופיעו קרעים כתוצאה מהזדקנות של הגידים וחוסר יכולת לעמוד בעומסים החוזרים המופעלים. במקרים מסויימים ישנם קרעים חלקיים שאינם מפיקים כלל כאבים ובביצוע תנועה חדה וספציפית פתאום יופיעו הכאבים והקרע יחמיר. הכאב המשמעותי ביותר יהיה בהרחקת היד הצידה מהגוף. במקרים מסויימים קרע עלול להוביל גם לתפס הגידים

חולשה יציבתית – יציבה לא נכונה וחולשה של שרירי השכמה עלולים לגרום לתסמונת התפס ולדלקת גידים בכתף. עם השנים ובעקבות היציבה הלקויה, ישנה נטייה של שרירי השכמה להחלש ובכך הם גורמים לשכמה לצנוח מטה ולנוע הרחק מקו עמוד השדרה. מנח חדש זה, מגביל את יכולת וטווח הרמת היד מעלה משום שכך מצטמצם הרווח בין עצם הזרוע לעצם השכמה ועולה הסבירות לצביטה של הגידים.

כל המקרים שפורטו לעיל יכולים להופיע לבדם גם ללא קשר לתסמונת התפס

טיפול:

  • שימוש במשככי כאבים וכדורים אנטי- דלקתיים
  • טיפולי פיזיותרפיה שמרניים הכוללים-קור/חום ,שיכוך כאבים ע”י חשמל, תוכניות תרגילים רפואיים , אולטראסאונד וכו’.

גלי הלם-

הטיפול בגלי הלם מתאים למטופלים הסובלים מבעיה ממושכת כרונית ובמיוחד לאלו שניסו טיפולים שמרניים אחרים ללא הטבה במצבם. במקרים של הסתיידות גידים, גלי ההלם פועלים לפירוק משקעי הסידן שנוצרו על הגידים (מעודדי הדלקת) ע”י נקישות מכאניות שהמכשיר מייצר בעוצמה ותדר גבוה. חלקיקי הסידן מפונים ביעילות ע”י זרם הדם והמקום ממשיך לרפא את עצמו. בעצם, גלי ההלם מעוררים בגוף תהליכי ריפוי ש”נעצרו” ואינם מסוגלים עוד להתקדם. הטיפול בגלי ההלם מגביר את זרימת הדם המקומית- בעיקר במקומות שאספקת הדם אינה תקינה (כמו במקרי דלקת גידים כרונית) ובעיקר גורם לשגשוג כלי דם חדשים באזור המטופל המחדשים זרימה של חמצן לרקמות הפגועות. בניית תאים- חלק מעירור הגוף לריפוי הוא בנייה מחודשת של סיבי הקולגן בגידים. גידים הסובלים מדלקות מנסים לשקם את עצמם ע”י בניה של תאי קולגן  חדשים אך במקרים כרוניים, הקולגן שהגוף בונה אינו חזק מספיק ואינו עומד בעומסים המופעלים עליו כך שהריפוי נכשל והדלקת ממשיכה לשגשג. הטיפול בגלי ההלם מפרק את הקשרים החלשים של תאי קולגן אלו ומעודד צמיחה ובניה של תאי קולגן חדשים וחזקים תוך חזרה של הדלקת למצב ראשוני-אקוטי כך שנפסק מעגל הבניה-פירוק הפתולוגי. מנגנון שיקום זה נכון גם עבור קרעים בגיד- גלי ההלם מאיצים את ריפוי הקרע ע”י הגדלת אספקת הדם המקומית ועירור צמיחה של סיבי גיד חדשים.

במצבים של כאב כרוני מתמשך נוצר מעגל כאב שנובע משדרים חוזרים של כאב המגיעים ממקום הבעיה אל המוח. שדר זה ממשיך בעיקביות ללא יכולת להפסיק ולכן כאבים כרוניים קשים לטיפול. הטיפול בגלי ההלם עובד גם על מרכיב הכאב בפתולוגיות אלו ע”י שבירה של מעגל הכאב הכרוני באמצעות הנקישות המופעלות על המקום. הנקישות יוצרות לחץ וכאב מקומי המשנה את השדר המקורי ושובר את הרצף שלו. ע”י פעולה זו עוצמת ותדירות הכאבים פוחתת. מעבר לזאת, בזמן הטיפול בגלי ההלם מופרשים אנדרופינים (משככי כאבים שהגוף מפריש) לאזור הטיפול ונוצר אלחוש מקומי של האזור.

טיפול ניתוחי-Acromioplasty – לטיפול בתסמונת תפס הכתף- מתבצע בהרדמה מלאה. במהלכו משייפים חלק מעצם השכמה, ובכך מגדילים את החלל בו עוברים הגידים, ומונעים את הצביטה שלהם. ככלל, טיפול ניתוחי טומן בחובו סיכונים וסיבוכים שיש לקחת בחשבון כמו: זיהום, פגיעות עיצביות, דימומים, הגבלות בטווח תנועה וכאבים. פרט לאלו יש להתחשב גם בתקופת השיקום הארוכה לאחר הניתוח ולהגבלה התפקודית בזמן זה.

ספורטאים הסובלים מתסמונת התפס צריכים לשקול האם ניתוח הינו הפתרון בשבילם משום שברוב הניתוחים (אם ניתוח פתוח או ארתרוסקופיה) נותרת הגבלה בחלק מטווח התנועה של סיבוב חיצוני של הכתף ולכן ישנה פגיעה ברמת הביצועים הגבוהה של הספורטאי.

מידע נוסף על דלקת בגיד הכתף ודרכי הטיפול בבעיה זו, בלינק המצורף.

חזור למעלה ^

מרפק טניס / מרפק גולף

מה זה?

מרפק “טניס“- שמה העממי לפתולוגיה במרפק שמקורה בתהליך דלקתי המתרחש בחלקו החיצוני של המרפק- אזור אחז הגידים של השרירים המיישרים את כף היד והאצבעות. מרפק טניס הוא מצב המלווה בכאב הנובע מהדלקת ומהקרעים המזעריים בשרירים אלו. פתולוגיה זו עלולה להתרחש כאשר ישנו שימוש/עומס יתר בתנועות של יישור כף היד והאצבעות כמו למשל במשחק טניס- ומכאן שמה.

הסימפטומים המופיעים במרפק טניס כוללים בין השאר: כאב המקרין מחלקו החיצוני של המרפק שלעיתים ממשיך עד לכף היד, חולשה בזרוע, כאב שהולך וגדל במשך שבועות וחודשים וכאב בביצוע תנועות מסויימות הכוללות יישור אחורנית של שורש כף היד כמו החזקת ספל קפה.

משחק טניס – ובמיוחד שימוש חוזר בחבטת גב כף היד, בשילוב טכניקה לא נכונה – היא אחד הגורמים האפשריים למרפק טניס. יחד עם זאת תנועות רבות אחרות שמבצעים עם הזרוע לעתים קרובות, כמו שימוש בכלים של שרברבות, צביעת קירות, נהיגה באופנוע ועבודה מול מחשב עלולות לגרום למרפק טניס.

לרוב, מרפק טניס נפוץ בגילאים של 30-50 אך הוא יכול לתקוף כל אדם שמותח את פרק כף היד באופן חוזר ונשנה. כל אדם שחוזר על אותן התנועות, לפרק זמן של שעתיים ביום לכל הפחות, נמצא בסיכון גבוה יותר.נמצא שגם מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של מרפק טניס.

הריפוי האיטי נובע מירידה באספקת הדם למקום הפגוע וגם משום שסיבי הגיד/שריר ממשיכים להימתח ולהיקרע בזמן הפעלה חוזרת של המרפק. אדם המאובחן כסובל ממרפק טניס צריך לשנות הרגלי עבודה/פעולה על מנת לאפשר לגידים להחלים – אם לא מפסיקים את הפעילות הנזק למרפק ממשיך , הרקמה לא מצליחה לרפא את עצמה לחלוטין ונוצרות הצטלקויות לא סדירות ומכאיבות על הגידים. זהו מעגל שימשיך עד שתופסק הפעילות המזיקה. מרפק טניס לא מטופל עלול להוביל לכאב כרוני – במיוחד בזמן הרמת חפצים או גרירתם. מאמץ יתר על המידה לפני שהמרפק מחלים לחלוטין עלול להחמיר את הבעיה.

התלונות השכיחות:

  1. הכאב החל במרפק בצורה קלה ולעתים רחוקות בזמן מאמץ של נשיאת משקל כבד כך שכף היד מורמת בפשיטה אחורנית.
  2. הכאב הופיע לאחר עבודה ממושכת מול מחשב .
  3. בזמן הברגת בורג עיקש באופן ידני.
  4. הכאב התחיל במרפק ועם הזמן התפשט כלפי מעלה לכוון הזרוע והשכמה או מטה כלפי כף היד
  5. בזמן חבטה אחורית במשחק טניס ישנו כאב רב.
  6. בזמן סיוד של קיר עם מברשת סיד כבדה התנועה מעלה גורמת לכאב.
  7. בזמן סחיבת תיק או שקית כבדה מהסופר ישנו כאב במרפק.

טיפול:

בשלב האקוטי- יש לתת מנוחה מספקת לאיזור בתקופת ההחלמה של הרקמה. אם עדיין כואב, אפילו במעט, השימוש ביד עדיין מוגזם! הדרך לשבור את מעגל הקסמים היא לתת ליד מנוחה מחלטת ולתקופה ארוכה מספיק. בשלב זה טיפולי פיזיותרפיה יועילו מאוד במרבית המקרים כ 85-97% יזכו להחלמה מלאה. הטיפולים יכללו: חבישה מיוחדת להורדת הלחץ מהגידים, אלקטרותרפיה, תרמותרפיה, תרגילים רפואיים לחיזוק השרירים וכדומה. בנוסף, תרופות נוגדות דלקת ו/או זריקת קורטיזון (חומר אנטי דלקתי) לאזור יכולים להועיל.  בהיעדר טיפול נכון, מרפק הטניס עלול לחזור על עצמו ויכול להימשך מס’ חודשים עד להחלמה מלאה.

טיפול בגלי הלם

טיפול בגלי הלם- מרפק טניס

בשלב הכרוני הממושך- יתכן והטכניקות בתחום הפיזיותרפיה לא יספיקו לפתרון מלא של הבעיה ולכן יש לשקול טיפול בגלי הלם. הטיפול בגלי הלם נותן מענה לכל אלו שלא נהנים מהטבה במצבם לאורך זמן רב. במקרים הכרוניים ישנה הצטלקות לא סדירה בסיבי הגידים, אספקת הדם המקומית נפגעת, בחלק מהמקרים נוצרת היסתיידות על הגידים המעוררת דלקת ומעגל בלתי פוסק של כאב. הטיפול בגלי הלם מגדיל את אספקת הדם המקומית, מעודד צמיחה של כלי דם חדשים, מפרק את ההצטלקות ו/או ההיסתיידות (אם קיימת) באזור ומרפא את הדלקת כך שהרקמה נבנת מחדש בצורה סדירה ולא פתולוגית. הטיפול בגלי הלם פועל בין היתר לשבירת מעגל הכאב הכרוני שנוצר באזור ע”י שחרור אנדרופינים ושינוי השדר העיצבי המתקבל מהפריפריה (האזור הפגוע) למוח ע”י הגירוי המקומי שהטיפול יוצר. הטיפול בגלי הלם נחשב שמרני ואינו פולשני בשום צורה. גלי ההלם מעוררים את הגוף לרפא את עצמו בתהליכים פיזיולוגיים שהם מעודדים. ברוב המקרים הטיפול בגלי הלם נמצא כטיפול יעיל למרפק טניס כרוני ואף פתר מטופלים מהצורך בניתוח ושיקום ממושך לאחריו.

טיפול כירורגי-

לאחר שכל הטיפולים השמרניים (כולל מתן מנוחה מוחלטת ליד) נכשלו יש מקום להתערבות ניתוחית. בטיפול הכירורגי כורתים את הרקמה הדלקתית וכך מאפשרים אספקת דם טובה יותר לאזור. ישנן שיטות רבות לנתח והרופא המנתח יבחר בטכניקה שלדעתו תביא לתוצאות הטובות ביותר. כמו בכל ניתוח קיימים סיכונים רבים ותקופת שיקום ממושכת ולכן רק לאחר ניסיון של כל השיטות השמרניות לטיפול בבעיה יש לפנות למענה הכירורגי. לאחר ניתוח רוב המטופלים חוזרים לשגרת עבודה מתונה לאחר כ- 5-7 שבועות מהניתוח.

מרפק גולףמה זה?

בדומה למרפק טניס, זהו תהליך דלקתי בחלק הפנימי של המרפק, המלווה בכאבים שמקורם בקרעים מזעריים של השרירים המבצעים את כיפוף שורש כף היד והאצבעות, בעקבות עומס יתר ושימוש מופרז בתנועתיות זו. הכאב יכול להופיע בפיתאומיות או בהדרגתיות ועשוי להחמיר כתוצאה מפעילויות שונות כגון: הרמת משא, לחיצת יד, פתיחת מנעול הדלת.  טווח הגילאים של הסובלים ממרפק הגולף הינו רחב ונע בין  20 ל- 50 שנים.

התבטאות הפתולוגיה תהיה דומה מאוד למרפק טניס (ראה פירוט) השוני יבוא לידי ביטוי בכאב בצד הפנימי ולא החיצוני ובפגיעה בשרירים המכופפים של שורש כף היד ולא המיישרים כמו במרפק טניס.

מידע נוסף על טיפול במרפק טניס, סיבות ומניעה לבעיה זו, בלינק המצורף.

חזור למעלה ^

כף יד: Trigger Finger – “אצבע הדק

מה זה?

בעיה נפוצה למדי בכף היד המתבטאת בקושי/בחוסר יכולת ליישור האצבע (ממצב מכופף) ואז שחרור פתאומי של הכיפוף תוך קפיצה של האצבע. זוהי בעצם דלקת והתעבות בגידים המכופפים העמוקים של האצבעות. גידים אלו מצויים בעטיפות/תעלות השומרות על הגיד כך שיחליק בחופשיות ויפעל לכיפוף האצבע. במקרים שהגידים מגורים למשל בפעילות מאומצת של היד לאורך זמן, הגידים מתעבים/מתנפחים ומתקשים לעבור בתעלה ולכן בניסיון ליישר את האצבע הגיד נתקע בתעלה עד לאותה קפיצה פתאומית ליישור כשהגיד מצליח לעבור בתעלה.

מאפיינים שכיחים: אזור ההתעבות יהיה לרוב באיזור בסיס האצבע בקו העליון של היד, התלונה השכיחה תהיה נקישה מכאיבה בזמן “קפיצת” הגיד דרך התעלה, מאפיין נוסף הוא שהבעיה מוחמרת בקור ופוחתת בחום, לכן בבוקר ישנה החמרה לפני שמפעילים את היד ובמקרים חמורים אף לאורך כל היממה. המצב החמור ביותר הוא נעילה של האצבע בכיפוף או ביישור כאשר הגיד כבר אינו מצליח לעבור בתעלה.

לא ברור עדיין מה גורם לאצבע הדק זו אך ידוע כי תופעה זו מתרחשת בהדרגה, לרוב בין הגילאים 40-60 ושכיחה יותר אצל נשים – כמעט פי 3! . יתכן מצב שמספר אצבעות יהיו מעורבות בפתולוגיה זו אך ברוב המקרים האצבע הרביעית היא הנפוצה ביותר להיפגע.

טיפול

הטיפול הראשוני המקובל הוא פיזיותרפיה הכוללת חימום מקומי, מתיחות של הגיד, תרגילים רפואיים, שינויים ארגונומיים בסביבת העבודה ועיסויים ספציפיים באזור התעבות הגיד. לרוב הטיפולים יעילים ופותרים את הבעיה. במקרים כרוניים וממושכים, כאשר הטיפולים הפיזיותרפיים השונים נכשלו בריפוי יש לשקול טיפול בגלי הלם כאופציה אחרונה טרום ניתוחית.

טיפול בגלי הלם

הטיפול בגלי הלם נמצא יעיל במקרים של אצבע הדק שאינה מגיבה לטיפולים שמרניים אחרים ולמקרים כרוניים ממושכים. מכשיר גלי ההלם מוצמד לאיזור ופועל לפירוק ההתעבות שנוצרה על גבי הגיד, מאיץ את זרימת הדם, מעודד צמיחה של כלי דם ותאי גיד חדשים כך שהגוף פועל לרפא את עצמו ע”י בנייה מחודשת ומסודרת של סיבי הגיד שעברו הצטלקות ופינוי של הפסולת והדלקת במקום. במקרים רבים הטיפול בגלי הלם פותר את המטופל מן הצורך בניתוח!

טיפולים פולשניים:

  • זריקות קורטיזון- לא מומלץ יותר מפעמיים ויש לקחת בחשבון שהבעיה עלולה לחזור ב- 50% מהמקרים באותו מקום או באצבעות אחרות.
  • ניתוח- במקרים שהטיפולים השמרניים נכשלו המטופל יפנה לניתוח. הניתוח קצר ודורש הרדמה מקומית בלבד. המנתח חותך את התעלה שדרכה לא מצליח לעבור הגיד ומאפשר את שחרורו. הניתוח בדרך כלל מוצלח אך במקרה שהאגודל מעורבת אינו מומלץ בגלל האפשרות לפגיעה בעצב התחושתי שלה. סיבוכים אפשריים נוספים: זיהום, רגישות ממושכת באיזור הניתוח, פגיעה עיצבית הגורמת לחוסר תחושה באצבעות והישנות הבעיה.

ללא טיפול מתאים ולאורך זמן ישנה סכנה שהאצבע תישאר בכיפוף תמידי באזור הפרק המרכזי באצבע, תאבד חלק מיכולת וטווח הכיפוף באצבע ותסבול מכאב כרוני. במקרים מסויימים הבעיה יכולה לחלוף מעצמה אך במקרים של פגיעה בתפקוד ובאיכות חיים יש לפעול לטיפול בבעיה.

חזור למעלה ^

Achilles Tendonitis – דלקת בגיד אכילס

מה זה?

גיד אכילס הינו הגיד הגדול והחזק ביותר בגופנו והוא נתון לעומסים גבוהים במשך כל שעות היממה למשל בזמן הליכה, ריצה, קפיצה ועליה/ירידה במדרגות. בשל כך הוא פגיע במיוחד לדלקות ולפציעות. במקרים מסויימים כשמעמיסים על הגיד בפעילות יתר (ריצות,קפיצות) , נוצרים שינויים פתולוגיים במבנה הסיבים, איכות הקולגן הבונה את סיבי הגיד נפגמת ועלולה להתרחש דלקת הגורמת לכאב רב.

הגורמים התורמים לדלקת בגיד אכילס נחלקים לפנימיים ולחיצוניים. הגורמים הפנימיים יכללו טווח כיפוף מוגבל בכף הרגל וחולשה של שריר התאומים. החיצוניים יכללו שינוי בעומס/תבנית האימון, הנעלה לא נכונה, שימוש יתר ושינוי משטח ההליכה/ריצה בעיקר משטחים משופעים, חלקים וקשים. הסיכון לסבול מדלקת בגיד אכילס עולה עם הגיל ונפוץ בעיקר בגילאי 30-60.

תלונות עיקריות:

  • כאב הממוקם באיזור היאחזות הגיד בעצם העקב או כ 2-6 ס”מ מעל האחז.
  • כאב חזק ומשתק לאחר פעילות כמו: הליכה, ריצה, קפיצה, ריקוד וכדומה.
  • נוקשות בגיד (למשל בבוקר או לאחר ישיבה ממושכת) הפוחתת עם החימום שלו ותחילת הפעילות.
  • נפיחות/התעבות קלה באזור הגיד המורגשת במישוש או בולטת לעין.
  • כאבים בעמידה על הבהונות.
  • כאבים במישוש ישיר של הגיד.
  • כאב שמפסיק לתקופה ואז חוזר.

ברוב המקרים תהיה ירידה תפקודית

טיפול:

המרכיב הבסיסי בטיפול בדלקת בגיד אכילס הוא מנוחה. עם זאת, המנוחה יכולה להקל על הכאבים ותחושת אי הנוחות, אך לעיתים רחוקות זו מספיקה על מנת לחזור לפעילות מלאה.

טיפול שמרני: הטיפול השמרני כולל פיזיותרפיה המשלבת מס’ פרוטוקולים:

תרגילים אקסצנטריים- תרגילים המפעילים את שריר התאומים (gasrtocnemius) תוך כדי הארכה של השריר כך שגיד אכילס יתארך וימתח. אופי התרגול מסדר מחדש את סיבי הגיד ובונה גיד בריא וחדש. התרגילים מתבצעים בטווח הכואב אך זהו חלק מהטיפול, אחרת לא יהיה סידור מחדש של סיבי הגיד והחלמה מלאה.

טיפול בלייזר רך- Low Level Laser Therapy– בעל פוטנציאל להשפיע על תהליכים דלקתיים וניווניים המתרחשים בגיד ע”י עידוד יצור סיבי קולגן והפחתת כאב.

חבישה – חבישה מוגבהת להורדת העומס והמתח מהגיד.

טיפול תרופתי– הטיפול כולל מתן- NSAID’s תרופות אנטי דלקתיות ללא סטרואידים כמו וולטרן. הטיפול בתרופות אלו שנוי במחלוקת מאחר שידוע כי הן תורמות לטיפול אך עם זאת לא הוכחו כמרפאות בשל עצמן. התפרצות מחודשת של המחלה לאחר הפסקת הטיפול בהן הינה שכיחה.

מידרסים לעיתים מידרסים מותאמים אישית יכולים לספק די תמיכה בגיד על מנת להחזיר את המטופל לשגרת חייו.

טיפולי גלי הלם:

במקרים כרוניים ארוכי טווח  ובמקרים שהטיפולים השמרניים לא הביאו לתוצאה רצויה, יש לנסות טיפול יעיל ומוכח מחקרית בגלי הלם. טיפול זה הינו נכון גם במקרים של ספורטאים שזמן החזרה לשגרת האימון הינו קריטי ויש צורך בהאצת ההחלמה.

בזמן דלקת כרונית בגיד אכילס ישנו מעגל לקוי של הרס ובנייה של סיבי הגיד בעקבות העומס המופעל באופן קבוע על הגיד. בעקבות העומס החוזר, הבנייה והתיקון של סיבי הגיד איננה איכותית והקשרים הנוצרים במקום חלשים ומורכבים מקולגן חלש ולא איכותי.

טיפולים אלו הוכחו כיעילים בטיפול בדלקת בגיד אכילס מאחר והטיפול בגלי הלם מעודד בניה של סיבי גיד חדשים והרס של סיבי גיד חולים באמצעות הלחץ המכאני המופעל על הגיד בזמן הטיפול. כך שלאחר הטיפול מתחילה צמיחה של תאי גיד חדשים וחזקים יותר- העשויים קולגן איכותי וחזק.

הטיפול בגלי הלם מעלה זרימת דם מקומית ויצירה של כלי דם חדשים (neovascularization) המסייעים בזירוז של תהליך הריפוי והסעה של חומרי פסולת והדלקת המקומית מהאזור, כך שהטיפול בגלי הלם מסייע בהפחתת הכאבים, הורדת האודם והנפיחות המקומית הנובעים מהדלקת.

תהליך הפחתת הכאב באמצעות גלי ההלם מתחיל בטווח הקצר, כאשר בזמן הטיפול ישנו שחרור של אנדרופינים ואלחוש מקומי של האזור הכואב. בטווח הארוך, הטיפול בגלי ההלם עובד על מנגנון של שבירת מעגל הכאב הכרוני. בזמן הטיפול, השדר המתקבל מאזור הטיפול עולה על חוזק השדר של הכאב למוח ומשנה אותו. התוצאה היא שיבוש בשדר הכאב ושבירה שלו.

במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי טיפול בגלי הלם בספורטאים הסובלים מדלקת בגיד אכילס מקצר באופן משמעותי את זמן החזרה לאימונים לאחר הפציעה ואף מאפשר להמשיך להתאמן בזמן השיקום עם פרוטוקול מתאים.

ניתוח – מטופלים מופנים לניתוח בגיד אכילס רק במקרי קיצון בהם אף אחד מהטיפולים האחרים, הנקראים טיפולים שמרניים, לא הביא לתוצאות הרצויות.

אך יש לזכור:

  • ניתוח הינו האופציה האחרונה לטיפול ולכן, בעיקר במקרה ראשון של פתולוגיה, יש תחילה “לנסות” את מגוון הטיפולים השמרניים.
  • זמן ההחלמה מניתוח הינו ארוך (עלול להמשך חודשים) ובמהלכו פעילות ספורטיבית אסורה בהחלט.
  • לניתוח עלולים להיות סיבוכים אשר יחמירו את מצב הגיד.
  • ההחלמה באמצאות טיפול שמרני אורכת עד כחודשיים- תלוי במצב המטופל כשהמינון המומלץ הוא: כ- 6 טיפולים, אחת לשבוע (לעיתים אף פחות).

ברוב המקרים, ספורטאים המטופלים בטיפול השמרני, חוזרים לפעילות ספורטיבית מלאה תוך פרק זמן קצר יחסית וללא כל מגבלות.

מידע נוסף על דלקת בגיד אכילס ודרכי הטיפול בבעיה זו, בלינק המצורף.

חזור למעלה ^

דורבן העקב Plantar Fasciitis-

מה זה דורבן?

דורבן העקב מתאר מצב דלקתי המתפתח ברקמה הסיבית (fascia  plantar) המחברת את עצם העקב ( calcaneus) לאצבעות (metatarsals)ונמתחת לאורך תחתית כף הרגל. ישנם מקרים בהם הדלקת גורמת להתפתחות של זיז גרמי באזור נקודת האחז של רקמה זו בעצם העקב. הזיז זכה לכינוי הנפוץ דורבן וניתן להבחין בו בצילום רנטגן ולעיתים ע”י מישוש. הכאב העז שחשים אינו נובע מהדורבן עצמו אלא מהדלקת המקומית בנקודת החיבור של אותו הגיד לעקב -ישנם מקרים בהם נראה דורבן (זיז) גדול בצילום הרנטגן אך המטופל אינו סובל מכאבים כלל ולהפך.

מי בקבוצת הסיכון?

ספורטאים פעילויות הספורט ו/או העלאת העומסים תוך זמן קצר, עלולות לגרום לקרעים ברקמה הסיבית העוטפת את כף הרגל.
בני 40 + – חשופים יותר לדורבן מאחר והשחיקה הנוצרת עם הגיל גורמת לירידה בעובי שכבות השומן התת עורי הנמצא בעקב. תופעה זו משנה את מבנה העקב המותאם לבלימת זעזועים בזמן הליכה/ריצה ופוגמת בחלוקת המשקל הנכונה בכף הרגל כך שהסיכוי להתפתחות דורבן עולה.
בעלי משקל עודף/הריון גורם לעומס יתר על כף הרגל ועל המפרקים מעליה- ברך וירך. בזמן הריון נוצר שינוי במרכז הכובד בגוף היוצר עומס חדש על כפות הרגליים.

עמידה ממושכת ו/או לחץ קבוע על כפות הרגליים– בד”כ בעלי מקצוע שעבודתם מחייבת עמידה ממושכת  בעיקר על משטחים קשים.

מאמץ גופני פתאומילאנשים שלא מורגלים לכך
הנעלה לא מתאימה אינה מחלקת נכון את משקל הגוף (למשל עקבים) , לא מעניקה תמיכה מספקת לכף הרגל ויוצרת לחץ ממוקד על הרצועה הסיבית בתחתית כף הרגל. כל אלו עלולים לגרום לדורבן ולקיצור בגיד אכילס.
מי שסבל בעברו מדורבן- נאלץ להעלות את העומס על הרגל הבריאה. בעקבות השינוי הביומכאני בעומסים על כף הרגל, עולה הסבירות שגם הרגל הבריאה תלקה בדורבן.

ליקוים אנטומיים–  כף רגל שטוחה (פלטפוס) או קשת גבוהה מדי, קיצור גיד-אכילס (ב 70% ממקרי הדורבן ), רגלי O / X, ואורך רגליים שונה כל אלה משבשים את חלוקת העומסים התקינה על כף הרגל.
חולשת שרירי כף הרגל המסייעים בשמירת הקשת האורכית, גורמים להקטנת טווח התנועה בכף הרגל וירידה ביכולת הייצוב הסטטית והדינמית שלה .
חולי סכרת.

מהם הסימנים לדורבן?

  • כאב חזק וממוקד בעקב בזמן דריכה על הרגל
  • כאב בבוקר- בדריכה ראשונית וצעדים ראשונים ביציאה מהמיטה
  • כאבים לאחר פעילות כמו הליכה או עמידה ממושכת
  • כאב במישוש נקודתי של העקב

דרכי הטיפול

ישנן צורות רבות של טיפול בדורבן ובדלקת ברקמה הסיבית העמוקה של כף הרגל ורובם יכללו בטיפולי הפיזיותרפיה הקונבנציונאליים כמו למשל: תרגילי מתיחה, מדרסים, אולטרסאונד, חבישות, סד לילה ותרגילים לחיזוק שרירי כף הרגל. במקרים מסויימים גם כדורים נוגדי דלקת וזריקות סטרואידים (קורטיזין) יכולים להועיל. למקרה שכל ניסיונות הטיפול השמרני נכשלו יש לשקול טיפול מוצלח ומוכח בגלי הלם.

דורבן וגלי הלם

טיפול בגלי הלם דורבןטיפול בגלי הלם דורבןהטיפול בגלי הלם נמצא יעיל במקרים כרוניים של “דורבן עקשן” שאינו מגיב לטיפולים שמרניים וזאת ע”י טיפול במספר מנגנונים הגורמים לכאב הדורבן

במצבי דלקת כרוניים כמו בדורבן, ישנו מעגל פתולוגי של הרס ובנייה של סיבי הגיד שנפגעו מהדלקת. העומס החוזר על הגיד הורס את הסיבים ויוצר תגובה דלקתית וכשהגוף מנסה לבנות סיבים חדשים, העומס ממשיך ולא מאפשר בנייה של סיבים איכותיים. פרט לכך, במצבים כרוניים מסוג זה ישנה פגיעה בזרימת הדם המקומית ובכלי הדם הקטנים כך שהריפוי הרבה יותר איטי. הטיפול בגלי הלם מפרק את אותה בנייה לא איכותית של סיבים ומזרז צמיחה ובניה של סיבי גיד חדשים וחזקים יותר. הטיפול בגלי הלם מעודד עליה בזרימת הדם וצמיחה של כלי דם חדשים (neovascularization) התורמים לריפוי מהיר יותר ע”י פינוי יעיל יותר של גורמי הדלקת ועליה בקצב חילוף החומרים. הזיז הגרמי הנראה בצילום הרנטגן מורכב מיוני סידן- מן היסתיידות מקומית. גלי ההלם מרעידים ומפרקים את ההיסתיידות ע”י הלחץ המכאני שהם יוצרים ובכך מסייעים לריפוי.

מנגנון נוסף שהטיפול בגלי הלם משפיע עליו הוא מנגנון הכאב. בזמן הטיפול בגלי הלם ישנו שחרור של אנדרופינים המאלחשים את עוצמת הכאב אך המנגנון העיקרי הוא שבירת מעגל הכאב העומד בבסיס הפתולוגיות הכרוניות ע”י גירוי מקומי חזק יותר המשבש את השדר המגיע מהמקום הכואב אל המוח.

הרציונל העומד מאחורי הטיפול בגלי הלם הוא עירור הגוף לטפל בעצמו בצורה הטבעית ביותר וללא סיכונים כמו בטיפולים פולשניים אחרים. הטיפול בדורבן העקב באמצעות גלי ההלם נמצא יעיל ביותר – על פי מחקרים וניסיון קליני ב-85-90% מהמקרים שעברו כ-5  טיפולים בגלי הלם הושגו תוצאות אופטימליות כך שיותר ויותר רופאים ופיזיותרפיסטים ממליצים על טיפול זה.

מידע נוסף על דורבן בעקב ודרכי הטיפול בבעיה זו, בלינק המצורף.

חזור למעלה ^

תסמונת התעלה הקרפלית

מה זה?

בשורש כף היד ישנה תעלה בה עוברים 9 גידים ועצב אחד- העצב המדיאני    (median nerve ). גג התעלה הוא רצועה סיבית העוטפת וסוגרת על כל האלמנטים הללו ורצפתה- העצמות הקטנות של כף היד. במקרים מסויימים, נוצר לחץ בתעלה ובעקבות כך גם לחץ על העצב. כשהעצב נלחץ, אספקת הדם אליו קטנה והוא מתחיל לעורר סימפטומים ראשוניים של כאבים וחוסר נוחות בכף היד ולעיתים גם באמה ובזרוע, הפרעות שונות בתחושה כמו- רדימות, זרמים ונימול ובמקרים מסויימים חולשה של היד המתבטאת בחוסר יכולת לבצע פעילויות יומיומיות. הכאב גובר לאחר פעילויות מאומצת של היד ובלילה (מעיר משינה).

ישנן סיבות שונות להתפתחות התופעה ובעצם כל מה שגורם לעליה בלחץ בתוך התעלה יעודד התפתחות של תסמונת זו. ברוב המקרים זוהי נטייה גנטית – אנשים עם מבנה אנטומי של תעלה צרה מידי אך ישנם גורמים תורמים חיצוניים המעודדים התפתחות של תופעה זו כמו: עבודה מאומצת וחוזרנית של הידיים (הקלדה במחשב, עבודה עם מכשור עם ויברציה או עבודה פיזית עם הידיים), מצבים היוצרים בצקות כמו הריון או תת פעילות של בלוטת התריס, סכרת, דלקות גידים, שברים בכף היד ודלקות פרקים .תסמונת זו נפוצה יותר אצל נשים, בדרך כלל ביד הדומיננטית ולעיתים התופעה תתרחש דו צדדית.

טיפול

תרופות נוגדות דלקת וטיפולי פיזיותרפיה יכולים להועיל לבעיה. הטיפולים הכוללים: אולטרסאונד, תרמותרפיה,סדים ללילה, מוביליזציות ידניות שהפיזיותרפיסט מבצע, ייעוץ ארגונומי לסביבת העבודה ותרגול תנועתיות העצב (נוירודינמי).

טיפול בגלי הלם

הטיפול בגלי הלם מתאים למקרים כרוניים ממושכים ולאלו שניסו טיפולים שמרניים ללא כל הטבה/הצלחה ועדיין סובלים מסיפטומים ופגיעה באיכות החיים. הטיפול בגלי ההלם מאיץ את החלמת הדלקת הכרונית בתעלה ע”י עליה בזרימת הדם המקומית, עידוד צמיחה של כלי דם חדשים והאצה של תהליכי ריפוי טבעיים של הגוף.

לאחר תקופה ממושכת של כאב בכף היד ומצב של דלקת כרונית, הגוף אינו מצליח לרפא את עצמו ונכנס למעגל ריפוי לקוי. גלי ההלם משנים את אופי המעגל חזרה לרמה תקינה ומעודדים את הגוף לחזור למסלול הריפוי הנכון.

טיפול ניתוחי

במקרים שלא נמצא מענה בטיפול שמרני ועדיין ישנה פגיעה באיכות החיים יש לשקול ניתוח. בניתוח פתוח או בשיטה אנדוסקופית מבצעים חתך בגג התעלה (ברצועה העוטפת את הגידים) ומשחררים את הלחץ בתעלה. יש לקחת בחשבון את זמן ההחלמה לאחר הניתוח ואת הסיכונים הכרוכים בו כמו- רגישות בצלקת הניתוחית, לכידת העצב בצלקת פנימית ופגיעה ישירה בסעיפים של העצב עצמו.

חזור למעלה ^

דלקת כרונית בגיד הפיקהpatellar tendinitis / jumper’s knee

מה זה?

כאבים בקדמת הברך יכולים להיות תוצאה של דלקת בגיד הפיקה. דלקת זו יכולה להופיע בזמן ביצוע פעילות גופנית המעמיסה על גיד הפיקה באופן חוזרני או המבוצעת באופו ביומכאני לקוי. במקרים כאלו הגיד נמתח יתר על המידה בעומס גבוה ומועד לפתח דלקת. הפעילויות הספורטיביות הפופולריות כמו- רכיבה על אופניים, ריצה, קפיצה, כדורסל ואף ריקוד מערבות בלימה של כוחות המופעלים על הברך ועל הגיד ומעודדים התפתחות של דלקת בו.

דלקת זו נפוצה מאוד באוכלוסייה צעירה ופעילה ספורטיבית אך גם בגילאים המבוגרים של 50+ כאשר הגידים נעשים חלשים ופחות גמישים פציעה זו עלולה להתרחש בעיקר בזמן עצירת נפילה/נחיתה מקפיצה היוצרת עומס חזק ופתאומי על הגיד ולעיתים יכולה לגרום לקרע בגיד.

סימפטומים

לסובלים מדלקת בגיד הפיקה, ישנה רגישות מקומית גבוהה במישוש האזור, כאב בזמן ביצוע פעילויות המאמצות את הגיד- הליכה מהירה, קפיצה, ריצה ועליה/ירידה במדרגות. לעיתים ניתן להבחין באודם ו/או בנפיחות מקומית על הגיד. במקרים של קרע בגיד יהיה קושי ביישור או הרמה של הרגל וכאבים עזים באזור.

טיפול

בשלב האקוטי ראשוני יש לתת למקום מנוחה לשים קרח ולהשתמש בתרופות אנטי דלקתיות. טיפולי פיזיותרפיה מועילים ברוב המקרים וכוללים: אולטרסאונד, אלקטרותרפיה, תרגילים לחיזוק השרירים הסובבים את הברך, חבישות המורידות עומס מהגיד ומתיחות של השרירים.

דלקת בגיד הפיקה וגלי הלם

כאשר טיפולי הפיזיותרפיה אינם נותנים מענה מספק לבעיה כמו במקרים כרוניים יש לשקול טיפול בגלי הלם. הטיפול בגלי ההלם עובד באופן ממוקד על הגיד ומטפל בדלקת המקומית ע”י עירור של הגוף להפעלת מנגנוני ריפוי. הגוף מתחיל בבניה מחודשת של סיבי גיד חדשים וחזקים ישנה עליה בזרימת הדם המקומית באמצעות בניית כלי דם חדשים באזור הגיד והטיפול תורם לשבירה של מעגל הכאב הכרוני הקיים באזור ומפחית את הכאב.

חזור למעלה ^

דלקת בבורסת הירך – Throchanteric bursitis

מה זה?

במפרק הירך ישנה בורסה- מן כרית המלאה בנוזל ותפקידה להפריד בין עצמות המפרק, הגידים באזור והעור. כאשר נוצר מצב של גירוי מתמשך באזור כמו בזמן פעילות גופנית של ריצה, הליכה או רכיבה על אופניים, השרירים והגידים הפועלים באזור הירך יוצרים מיקרוטראומות חוזרות, מגרים את הבורסה ונוצרת דלקת מקומית. בעיה זה נפוצה יותר אצל נשים מאשר גברים אך ניתן לראותה בכל הגילאים החל מספורטאים צעירים ועד למבוגרים בני 50+. סיבות נוספות להופעת הדלקת- טראומה מקומית כמו נפילה על הירך או אפילו אורך רגליים שונה.

סימפטומים

אנשים הסובלים מדלקת בבורסת הירך יחושו כאבים בזמן הליכה/ריצה, עמידה, ירידת מדרגות, קירוס רגליים ושכיבה על הצד הפגוע. במקרים מסויימים הכאב יהיה מוקרן לאורך הירך בעיקר בצידה. הכאב תלוי פעילות שהאדם מבצע ולרוב תהיה הקלה במנוחה. יתכן והכאב יעיר אדם משנתו כאשר הסתובב על הצד הפגוע. לעיתים תיראה נפיחות מקומית ואודם קל באזור הבורסה.

טיפול

בשלבים הראשוניים יש להפחית את התהליך הדלקתי ע”י הנחת קרח על האזור, הרמת הרגל ומנוחה כמו כן ניתן להעזר בתרופות אנטי-דלקתיות. טיפולי פיזיותרפיה יכולים להועיל ויכללו אולטרסאונד, אלקטרותרפיה, מתיחות מקומיות ותרמותרפיה. במקרים קשים יותר אפשר לקבל זריקות של סטרואידים לתוך הבורסה.

דלקת בבורסת הירך וגלי הלם

במקרים כרוניים ממושכים יתכן וטיפולי הפיזיותרפיה לא יספיקו ויש לשקול טיפול בגלי הלם. הבורסה במפרק הירך נמצאת מתחת לשרירים באזור עמוק יחסית. גלי ההלם הם בעלי יכולת חדירה לעומק הרקמה ופועלים לטיפול מקומי בדלקת ע”י עירור תהליכי ריפוי טבעיים בגוף. גלי ההלם גורמים לעליה בזרימת הדם המקומית התורמת לסילוק חומרי הפסולת שהדלקת יוצרת ולעליה בקצב חילוף החומרים ברקמה ובכך מעודדים את החלמת הרקמה הפגועה פרט לכך, גלי ההלם פועלים לשבירת מעגל הכאב הכרוני המתמשך באמצעות הנקישות שהמכשיר יוצר ע”י שינוי של שדר הכאב מהמקום הפגוע למוח.

מידע נוסף על בורסיטיס בירך ודרכי הטיפול בבעיה זו, בלינק המצורף.

חזור למעלה ^

מורטון נוירומה – morton nueuroma

מה זה?

הטיפול בגלי הלם יעיל בפתולוגיות שונות בכף הרגל ובינהן מורטון נוירומה. מורטון נוירומה היא פתולוגיה נפוצה הגורמת לכאב בקדמת כף הרגל (בכרית הקידמית) ולעיתים לתחושת שריפה, רדימות או תחושה משונה באיזור קדמת כף הרגל והאצבעות. הסיבה לתחושות אלו נובעת מהצטלקות של העצב העובר בין עצמות המסרק בכף הרגל. עצמות המסרק (בעיקר נפוץ בין הבוהן השלישית לרביעית), לוחצות על העצב העובר בינהן וגורמות לו לגדל רקמה סיבית צלקתית. רקמה זו משבשת את פעילותו של העצב וגורמת לתחושות שריפה וכאבים.
הסיבות להופעת מורטון נוירומה הם רבות ומגוונות החל מנעילה של נעליים צרות מידי או נעלי עקב, שינויים מבניים בעצמות כף הרגל שגורמות ללחץ על העצב ואפילו גנטיקה. בדיקה ואבחון ע”י אורטופד חשובים על מנת לקבל את הטיפול המתאים לבעיה. בבדיקת המישוש יופיע הכאב “המוכר” או יופיעו זרמים/נמלולים באצבעות בעקבות גירוי העצב.

טיפול שמרני

מורטון נוירומה- morton neuroma החלפת ההנעלה לרחבה רכה וללא עקב
 התאמת מדרסים
 טכניקות מנואליות- מבוצעות ע”י פיזיותרפיסט במטרה ליצור הפרדה של עצמות המסרק ושחרור הלחץ המקומי
 טיפול בגלי הלם- ברוב המקרים דיי במס’ טיפולים בודד של גלי ההלם על מנת לטפל במורטון נוירומה. מכשיר גלי ההלם מוצמד למקום תוך שהוא מפרק את ההתעבות הסיבית שצמחה על העצב, מגביר זרימת דם מקומית ומעודד פקטורי ריפוי שונים בגופנו כך שהמקום מחלים מטיפול לטיפול.

טיפול פולשני

זריקות קורטיזין- אמורה להקל באופן זמני/קבוע אך לא ניתן לבצע יותר מ 2-3 זריקות בגלל חוזקן.
 ניתוח- במקרה שטיפולים שמרניים לא הועילו ישקל ניתוח להוצאת העצב.

יש לי מאות סיפורי הצלחה של מטופלים שמנעו מעצמם שנים של כאב וניתוחים רק בסדרת טיפולים אחת.
אני מזמינה אותך לאבחון ראשוני חינם אצלי בקליניקה.
התקשר/י אלי: 054-4520892 (שירי)
(התחייבות להצלחה!)

חזור למעלה ^

סגירת תפריט
Call Now Button
לאבחון ראשוני חינם - לחץ כאן

לאבחון ראשוני חינם
אצלי בקליניקה
התקשרו:
054-4520892 (שירי)

או צרו איתי קשר באמצעות הטופס


דילוג לתוכן