שבר בירך

הסיבה הנפוצה לשבר בירך או בצוואר הירך הוא נפילה בשילוב אוסטאופורוזיס- דלדול צפיפות העצם ("בריחת סידן"). זהו מצב מאוד נפוץ אצל מבוגרים מעל גיל 65. אמנם נפילה היא הגורם לשבר אך אין לטעות כי מדובר בטראומה משמעותית בוודאות על מנת לגרום לשבר, לעיתים מספיקה נפילה אף מגובה עמידה שאינה בעוצמה גבוהה ובמצבים כאלו החשד לאוסטאופורוזיס גבוה.

הסיבות לעליה בסיכון לנפילה בגיל המבוגר הן שונות: חולשת שרירים, בעיות ראייה ושמיעה, בעיות בשיווי המשקל, שימוש בתרופות, ליקויי תזונה , פגיעה תחושתית בעצבים הנמצאים ברגליים וסביבה לא בטוחה בבית (שטיחים, תאורה לא מספקת ומקלחת חלקה). לרוב מדובר באוכלוסייה שאינה פעילה גופנית באופן משמעותי וחלשה יותר פיזית.

הסיבות למחלת האוסטאופרוזיס היא ירידה ברמות האסטרוגן והטסטוסטרון בגיל המבוגר, עישון וחוסר פעילות גופנית.

שבר בירך יכול להטעות במקרים מסויימים ולכן לאחר נפילה חייבים לוודא ע" צילום רנטגן שאכן אין שבר. במקרים מסויימים גם כאשר ישנו שבר היכולת ללכת אינה נפגעת ומרגישים רק כאב באזורים שונים המשתנים מאדם לאדם כמו בישבן, במפשעה,בברכיים או בגב וכמובן באזור הירך.

תסמינים נוספים הנראים בשבר הם חוסר יכולת ללכת או קושי בהליכה, גפה קצרה יותר מהשנייה, חוסר יכולת לסובב את הגפה וכאב בירך. אם אלו יופיעו גם אם לא היתה נפילה משמעותית, עדיין חייבים לגשת לרופא לבדיקה ולשלול שבר.

מרבית המחקרים מראים כי האופציה הטיפולית הטובה ביותר היא לנתח מהר ככל הניתן ולהמשיך לשיקום. בתחילה השיקום מתבצע במרכזי השיקום השונים ולאחר מכן באופן אמבולטורי בקהילה.

מרבית המקרים ששברו את הירך יגיעו לניתוח לתיקון השבר. סוג הניתוח יהיה תלוי במספר גורמים, סוג השבר- למשל שבר בצוואר הירך או שבר עם תזוזה יטופל באמצעות החלפת מפרק הירך לעומת שבר תחתון של עצם הירך עצמה יתוקן בניתוח ע"י פלטות וברגים. קריטריון נוסף הוא מצבו הבריאותי של המטופל והעדפה של המנתח. מקרים מסויימים בהם ישנו שבר באגן לא ינותחו וגם לעיתים זו העדפת המשפחה של המטופל אך להחלטה זו יש לא מעט חסרונות העלולים להוביל להתדרדרות מהירה של מצבו.

לאחר הניתוח, יש להתחיל בתרגול לתנועה מהר ככל האפשר. ככל שהיכולת לנוע תתחיל מוקדם כך גם הסיכון לסיבוכים קטן כמו: היווצרות קרישי דם, פיתוח דלקת ריאות ופצעי לחץ. התרגול נעשה בעזרת הצוות הרפואי המטפל- הצוות הסיעודי יחד עם הפיזיותרפיסטים במחלקה.

כמו כן, יש לעקוב באופן מדוייק אחר הוראות המנתח על מנת לשמר את תוצאות הניתוח ולהגן על האזור המנותח. בשלבים ראשונים של השיקום הפיזיותרפיסט ילמד את המנותח איך לבצע הליכה עם אביזר עזר (הליכון/קביים), לימוד מעברים בסיסיים (קימה לעמידה, משכיבה לישיבה וכו'), עלייה וירידת מדרגות וכו'.

לאחר תקופת השיקום הראשונית והשחרור מבית החולים השיקום ממשיך בבית ובקהילה במכון הפיזיותרפיה. המטרות העומדות בפני המטפל והמטופל בשלב זה הן: השבת טווחי התנועה החסרים, החזרת כוח השרירים הגפה והפחתת כאבים ככל הניתן. שלב זה לרוב נמשך בן 6 ל 8 שבועות.

בשלבים מתקדמים יותר של השיקום, הפיזיותרפיה תתמקד בשיפור פונקציות מורכבות יותר כמו עבודה על שיווי משקל, שיפור הכוח של כל הגפה- שרירים ומפרקים נוספים שאינם קשורים ישירות לאזור השבר, חזרה לפעילות גופנית שהיתה לפני הניתוח- אם אכן היתה.

לסיכום, שבר בירך הוא מצב שכיח באוכלוסיה המבוגרת ולמרות שקיימת האפשרות להחלמה מלאה, לעיתים קשה להשיגה מסיבות שונות. ניתוח המבוצע סמוך לשבר ושיקום שמתחיל מהר ככל הניתן יעלו את הסיכויים להחלמה כמו גם תאום ציפיות אל מול המטופל.

מחפשים להתייעץ בנוגע לשיקום לאחר שבר בירך לכם או לקרוב אליכם? לא בטוחים שהשיקום בקופת החולים מקדם אתכם מספיק מהר? אתם מוזמנים לצלצל לייעוץ ללא התחייבות עם פיזיותרפיסטית מוסמכת ואשמח לענות לכם על כל השאלות. 
053-4916670 שירי צ'רבוננקו אילוז

טיפולי פיזיותרפיה המתאימים לטיפול בשבר בירך:

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות בנושא שבר בירך: